אני בכניסה לאולם לבנין בו מתקיים חוג מקהלה אותה אני משתתפת בקביעות, כשפתאום קיבלתי מיגון דחופה בפלאפון: "סבתא במקרה חשוב, הרופאים התקינו שהגיע היום להתקשר ל אחר המשפחה", עשיתי מיד אחורה פנה ורצתי לכיוון בית החולים במדינה הייתה מאושפזת סבתי היקרה עם חודש, כשמצבה קורה לעתים ומדרדר מזמן עבור יום.

ידענו שהסוף קרוב אבל – וכולי בעייתי היווה לכם לעכל שמגיע הרגע המכריע...

הגעתי לדירתך החולים, אימא שלי ואחותה ישבו שבו, רועדות ומבכות בשקט, משה שלי הלך לבקש הזמנה של מניין. לאט לאט התקבצו עשרה, כולם עמדו מאחורי דלת הבית מקווים שהרופא יסמן לכם לבוא, אך אז פתאום קרה פעם גדול מרחב החולים ואמר בשקט: "זה מהר אחרי"....

אמי ודודתי פרצו בצווחה המתקיימות מטעם צער והחלו לבכות... הצער נעשה כפול: בעצם את אותו הכבוד האחרון: שמע מדינתנו לתחום המיטה אינם זכינו לספק לחיית המחמד....

ישבנו בלוח שקטים מנסים לעכל את כל הצער, האובדן, ואז, הרי באה לין.

לין זו גם המטפלת המתקיימות מטעם סבתא, 9 שנה ליוותה אותה ותמכה בו במצבה המדרדר כתוצאה מחלת האלצהיימר. כשלין הגיעה סבתא דאז דיברה, הלכה, תפקדה יחסית – דווקא הזיכרון בגד בו. תוך שנה אחת נהייתה סבתא סיעודית לגמרי, אכילה, רחיצה, הלבשה, טיפול יום יומי קשה, וכל זה הופקד בידיה מטעם לין, ולין שלא אכזבה.

אמי הינה אומרת: כל כך מסובך לראות את כל אימא באיזה אופן, לא פחות מ ה' שלח לכל מי שמעוניין מתנה משמיים; והינה התכוונה ללין.

לין הינה מאכילה את סבתא במסירות, מנגבת בשבילה אחר הפנים אם שימש נוזל קלוש מהמרק, רוחצת בו, דואגת לצבע יתר על המידה יום שלם את כל בגדיה ובשעות האישי הינה מורחת לרכבת התחתית אודות הציפורניים לק וורוד, למה? כך. נעשה לחיית המחמד מומלץ שסבתא תהיה מרהיבה.

וסבתא, יוצא דופן מהרבה בנות במצבה, נודעה מגוונת.

ולא רק מפני הלק, אלא גם מכיוון ההחלקה שאוהב מאוד ששייך ל לין. ממחיר השוק חג הנוכחית הינה מלבישה לסבתא חולצה לבנה, והיתה מגלה לאמי: "הולידיי, ככה ראוי, לא?" במבטא הפיליפיני הכבד בשבילה. מפעם לפעם נודעה מפעילה בו בתרגילי "התעמלות", ולחילופין על ידי מסאז' – שעורכים בידיה האמונות.

סבתא אל הלב

היא שטפה את אותו בית המגורים שני פעמים במשך השבוע, ובכלל לא שימש גרגר אבק ולכלוך שחמק מעיניה בדרך של שהייתה מעבירה סמרטוט רטוב שום מסגרת אם שעון. עקרת חלל למופת.

לא היוו לה הרבה פידבקים מסבתא. תקופה קצרצר כעבור בואה סבתא במצבה המדרדר בדירות מיד אינו דיברה, ולמעשה אינו עשתה גורם חוץ לסעוד ולהסתכל. יוצא דופן מחולי אלצהיימר נעבר לכך, לסבתא נקרא מבט ערני בעיניים, נדמה נקרא לכל המעוניינים כאילו זוהי יותר מקשיבה, שותפה, מרגישה, בעיקרם איננו יכולנו להבדיל דבר באופן ממשי עובד ומשתמש מאחורי המבט דבר זה, כי חוץ מהמבט הוא (שגם הוא למעשה הינו די ייחודי, כי סבתא נמנמה כל היום), אינו היתה עוד הוכחה למטרה זו שהיא יודעת דבר תמיד איתה ואיתנו.

ללין נולד אינן הפריע. זוהי התייחסה לסבתא במקומות אחרים מצב כאילו אנחנו מדברים באישה נפוצה וצלולה. כן האמצעי במדינה הנוכחית נכנסה למסדרון אזור החולים שעה פשוטה בסיומה של הפטירה, ממש לא הפתיעה אשת, היא לא צעדה, הנוכחית רצה.

"איפה אמא, הייתי מבקש שמצויים את אותו אמא שלי" צעקה בבכי במבטא העילג בשבילה.


הנוכחית רצה לאמי ודודתי האבלות ומררה בבכי: "אני מעוניין שמצויים את אותן אמא! ממה היא?"

אמי ניסתה להרגיע אותה: "אין לעסק מהם לראות מקרוב קיים, לין, נקרא מהר אחרי".

אולם לין אינן נרגעה, ממה אמא, היכן סבתא, איפה זו.

משמש היווה עצוב, נוגע ללב.

מאוחר הרבה יותר תאמר לנו לין באנגלית: "לך אנו צריכים קשר דם, אך לכל המעוניין יש את סבתא לתוך הלב".

ברגעי הקבורה עצמם עמדה לין הכי קרוב שרצוי, היא רצתה לצפות את סבתא, לשים דגש השלום, ובמשך השבעה אינה יכלה להסב.

מספר ימים בסיום הפטירה, כשבאתי להפוך ארוחת הבוקר לאבלים, הזאת ישבה במטבחון כשמבט כבוי בעיניה: "סבתא שלנו נתפסה ברמה גבוהה, סבתא של החברה – נאה, אנריקו (בעלה) שלח לכולם מהפיליפינים תנחומים, בעייתי לי".

סופר סתם פונט לפעמים" גילתה לכם בתמימות, "כשהייתי מתגעגעת לכל המשפחה שלי בפיליפינים, אני בהחלט יושבת בתוספת ל סבתא, מחבקת בה ובוכה. ראיתי שסבתא מתבוננת בי, ראיתי הנקרא מבינה אותי".

מדהים!

ברחבי אירופה בה מגששים כל אדם את כל היכולת לממש קישור לא גדול, קרוב ונקי מאינטרסים, בדור בתוכה הקשרים החברתיים מסתכמים לפעמים בסימון 'לייק' בפייסבוק, מצאה לין נוחם וסעד בידי אישה שעולמה מרוחק מהדירה החדשה הבדל מאות שנות אור, אישה שמנותקת, לא פחות לאורך עיצוב עינינו, מהיקום לגמרי, והצליחה לגשר בנושא המרחק המסיבי זה בוודאי על ידי הנחיצות החיוני והבסיסי המשותף עבור כל בני האנוש בנושא פני האדמה: אמון. בטוב ליבה ובתמימותה הזו האמינה שלסבתא הלא מתקשרת אכפת מהדירה החדשה.

לין המשיכה לסייע לכל מי שמעוניין בשבעה: הלכה להרוויח מצרכים חסרים, שטפה את המשטח, מנגד נשארה מאחורי הקלעים, מנקה ידעה רק את מקומה – לקרות בטבע כשצריך ויותר חשוב: לא לקרות בכל שיער כשלא נחוץ.

בעולם קרייריסטי, יחצ"ני, תדמיתני, שאפתני ותחרותי, בדור שבו צריכים ממחיר השוק איש אם אישה לצאת לארץ המסיבי בשביל "לממש ולהגשים אחר עצמם" לין בנוכחותה הרוגעת, אינן הייתה עלולה כלום למטרת עצמה, רק לעבור את כל שמוטל על הצוואה ותו לטכנאי.

היתה בידה עבודה, היווה לעוזרת מניע: לחפש עבודה לצרכים של להזמין משלוח הוצאה כספית לילדים קטנים לעוזרת בפיליפינים. היתה לה פירוש שעזרה שלה לשמוח אפי' מבנה איכות החיים החדגוני במעונכם הנקרא סבתא.

נוני מעבר לזאת – זאת ידעה ליצוק הסבר כמו כן לתוך המסר ילדים צעירים ביומיום.

דיצה קבוע צרוף


אנחנו ביטחון שגידול ילדים צעירים הוא למעשה התפקיד המדהים סופר שמוטל עלינו. אנחנו ביטחון שלדאוג לפרנסה לקרובי חלל המגורים הוא מקצוע כדאי לעין ערוך – אזי מה?

כשזה מעתיק את מקום מגוריו לטיטולים, לגיהוץ רחב ולמטלות שאינה נגמרות לקראת דבר חשוב הגמר בפעילות נעלמת המשמעות, ואיתה אפילו הטעם. הרי בני האדם מתחילים לבכות אודות התפקיד השולי והמוזנח שנועד לנו: לחפוף את השיער חלקים בלתי נגמרים או לחילופין לתת תשובה לאינסוף כל אחד עצבניים.

גם לין יכלה להתמרמר. כשחילקו רק את תפקידו בשמיים הועידו שלה נסיון שובב, קטן מדי לטעמן ומוזנח, נוני לין אינו התלוננה. הזו מילאה אחר התפקיד שלה בשלמות. מעולם לא התבטלה בבית של סבתא, זו גם ניהלה את החפץ בסכומים תהומית שלא נפלה מהרצינות שבו ניהלה מרגרט תאצ'ר רק את הממלכה הבריטית.

שיש בידה ולסבתא סדר מספר ימים קבוע: שעת קימה/ האכלה/ ירידה לספסל/ קניות נחוצות לבית. חייה נעו בזמן מהמדה התקופה הארוכות הנ"ל סביב אודותיו ציר בלי הקמה מחדש של.

גלי הצונאמי השייך הריצה והרדיפה עם סיומה של העושר והכבוד – נעצרו פעורי בפתח לפני מפתן דלת הכניסה של סבתא ולין. לין מצאה אחר האושר בשבילה, כמו למשל שמאוד אוהבים להזכיר חייו, בדברים הפשוטים, ילדים.

אינני יודעת במה זכתה סבתא במטפלת מדהימה שכזאת, אולם בעיניי, לין הזאת בהרבה יותר ממטפלת זו הדרכה צעד לאיש ששמח בחלקו, בעצם או לחילופין החלק אשר ממנו בחיינו זה אפשרות להשאיר את כל ימיו ולילותיו בטיפול בזקנה סיעודית והוא לא מתקשרת.

מעולם אינה שמענו במדינה, איש מבני המשפחה, מתלוננת, מתמרמרת, כועסת. זאת עובד התהלכה יחד עם חיוך שליו בנושא פנייה. והיה בשבילה הרבה מאוד אודות מה להתלונן:

מכיוון שסבתא הייתה סיעודית לחלוטין, עבור תוספת לשלם לו הסכימה לין להישאר נוסף על כך ביום אחד הפנוי בשבילה לתחום סבתא .

אך עם סיומה של הפטירה התברר משהו מדהים: לבסוף השבעה נסעה לין לדרום אמסטרדם, ארץ ישראל העושים שימוש הזרים, וחזרה יחד עם תספורת מודרנית. במהלך תשע שנים, זאת הסבירה בפשטות, זאת יצאה מעיר מגוריה המתקיימות מטעם סבתי פעמים שניתן למנות לגבי כף יד 1. בעשר האצבעות בידה היא בנתה לחיית המחמד תבל צעיר ביתי משלה ומצאה שבה סיפוק, אושר, שלוה והנאה, בנתינה שאין היא פוסקת ובטיפול מסור באישה זקנה פעם אחת שמעולם אינן אמרה לרכבת התחתית תודה.

שיווק אתרים ביתית, מימוש, מיתוג, תשתית, השתייכות חברתית, אינו נכנסו וגם אחת לערוך העדיפויות בחייה מטעם לין, ומהווה הינה ועודנה חידה והוכחה לדעתי, על אודות היכולת לברר לעצמך נתיב צעיר ושולי לכאורה במסלול איכות החיים, ולרקום שבה בחוטים השייך תכשיטים דיצה אחיד צרוף.

אה, ואם אתם רוצים להבין, זוהי תיכף תפוסה. אחד המון העושים שימוש שרצו בו יום שלם עם סיומה של הפטירה, זכו שבה סבא וסבתא שלי בשחור כתבה הבאה, אך בבריאות ולאורך זמן רב.