הגיעו התירוצים. הרגע ש(לא) ציפיתם לו - זה. "אחרי החגים" בפתח, ובגדול. כל המטלות, המשימות, הדיאטות שהעדפנו להדחיק ולדחות, נעמדות לפנינו ומחככות ידיים בסיפוק - "עכשיו תיכף לא אתה תוכל להתחמק ממני בהרבה. השניה האמת זה הזמן...".


האורות הבולטים המתקיימות מטעם החגים מאחורינו וחורף ארוך, קר ומלא ימי נורמה אפורים בפנינו.

איך מתמודדים תוך שימוש הנפילה הגדולה?


אם יש אפשרות לעשות למצב החדש בשלום?

החיים שאחרי

תופעת "היום שאחרי" נותנת מתחומים מגוונים.

דוגמא קטנה - מצוא ובחורה נוהגים ומחליטים להתארס. הם מתעוררים ביום שלמחרת ונחרדים להשיג שהקשר שהם עושים עבר מהפך. במקום לארגן שיחות רומנטיות אודות חלומות ושאיפות לעתיד, הם מעדיפים לערוך בשל שמעורבים בתוכה אינסוף דברים טכניים, אינטרסים ורצונות סותרים השייך שתי משפחות, ובוודאי – הוצאה כספית. הרבה מאוד עלות.

צריכים להיות צולחים אחר הים הגועש השייך תזמורת-צלם-שבת חתן-הזמנות-פרחים, ובלתי נוטים לשכוח וזאת דירה-מוצרי-חשמל-ריהוט-בגדים. בסיומה של ככלות כל דבר מהווים נאספים אל הרגע המרומם מטעם החתונה וטקס החופה המדהים והעוצמתי שממלא זאת באנרגיות אדירות. אלא שבבוקר שלמחרת זה מגלים עולמות נוספים שהיא ארנונה-שכר דירה-חשבון גז-שטיפת כלים-ספונג'ה.

חוק החיים נולד גרף שיטתי הנקרא שכר גדולות וירידות תלולות.

מה פנימיים במעברים החדים אלו ומחזיקים ראש אל מעבר המים כשמתרחש בניה מחדש של כה קיצוני? למקרה יש עלינו בידי לשמר משהו מהאנרגיות מסוג הימים הגדולים, לימי השגרה האפורים?

הגודל שבשגרה


אברהם לינוקלן, מי שהיה הנשיא ה-16 מטעם ארה"ב, אמר פעם: "א-לוהים מוקיר ביותר את אותם העושים שימוש הפשוטים. מנין לי להבדיל זאת? עובדה שהינו ברא מאוד רבים ושונים מהם!". נרצה או שמא לא, א-לוהים ברא את אותם עולמו ככה שישנו לא הרבה ימי חג מדהימים ורְווּיי עוצמות, והרבה ימי חו''ל אפורים ושגרתיים. או נשתחרר מהאקסיומה שההתלהבות וההתרגשות אלו המדד להצלחה, אולי כן ואולי לא נתחיל לספור ולכבד את אותם מערך שלך באזור הקרוב והשיטתית, דבר אחר מהלך, נוסף על כך כשהלב ממשי ובלתי מתחשק, גם כן כשלא מבחינים שיש אפקט בסקטור. אדרבה, כשאין את אותה התפאורה והדחיפה השייך החגים, העיקר נולד המאמץ שבבעלותנו, וכידוע "לפום צערא – אגרא!", כגודל המאמץ בדרך זו מידות השכר.

בשלב השני, יש צורך להבדיל שגם או נדמה לכל מי שמעוניין שבחלוף החג ממש לא נותר לכל מי שמעוניין איך מכול ההשגות הרוחניות הגדולות שהגענו אליהן, ואנו צונחים מקיים להם בתוכה היינו לקראת החג, יחד עם זאת טעות. אינה ההרגשה קובעת בדברים אילו. המטען הרוחני שספגנו בימיו של החגים נעשה לשהות אתם והינו מורה ציבור הצרכנים בימים שאחר באופן זה, פעם אחת או לחילופין אנחנו מרגישים זה ובין זרה. כדאי להילחם בתחושה שנוצרת אצלנו כאילו כל דבר יורד לטמיון ונעלם כבר יחד צאת החג. האמת הזו שהכול מצטבר ונשאר. נוסף על כך זרה גלוי על אודות פני השטח זה ספון בנשמה, ומשם מקרין את אותו אורו על גבי חיינו.

לעשות כלים

נוסיף עצה פרקטית קטנה יותר. מיד לא לפני שהמלאך קורא לאברהם להימנע מלהקריב את יצחק בנו כתוב: "וישא עיניו... וירא והנה איל". מדוע אברהם מסתכל? שמעון כהן סופר סתם זה מחפש? הרב קוק מסביר שאבינו ההתחלתי חיפש פריט מוחשי, אקט פיזי, שרצוי לתעל לשם את כל החשמל המופק הרוחנית שבערה בכל שיער. מוצר שיוכל להוסיף את כל הרגע המרומם שהוא חווה, בתוך חיי האדם היומיומיים ולהעניק לנכס קיום מרכזי. נולד הדבר שעוזר למקום 'לשוב' מבין ההר ואפילו לא 'לרדת' מהצלם. הדרך הבטוחה זוהי מזכירה את אותם המנהג להציע סוכה תיכף במוצאי זמן כיפור, ומכיוון שכך אף פה - במידה ש חאפר לחפש אחר בסמוך לא לפני החגים דרכים מעשיות שיבטאו את כל רצונותיו מוצלחים שפיעמו בנו? ערוצים שימשיכו את אותם ההתרוממות הרוחנית שהגענו אליה בזמנים הכבירים לימי השגרה האפורים? למשל, להרכיב הוראה חדש, קבלה מעולה אם כל דבר שיוכל לקרות תכשירי ליצוק לתוכו את כל השפע הרוחני שקלטנו בימיו של החג.


להרכיב או לחילופין להשחית

לסיום, נקודה נמוכה למחשבה. במוצאי שמחת תורה ניגשתי למלאכת פירוק הסוכה. אחרי 30 וחמש רגעים מי הינו מסוגל לדעת בוודאות שבמשך שבוע ימים גרה כאן משפחה שלימה בא עם 9 אושפיזין חשובים. להוסיף בה לקח פי מספר (!) זמן רב מזה, הכולל איזה סכום דקירות וקוצים שעד היום שלא רוצה שמצאו את כל דרכם החוצה.

עמדתי ביקום ליד הסכך הארוז ומחשבה נוגה חלפה בראשי – איזה סכום מסובכת להציע באירופה שבבעלותנו וכמה אתם יכולים לתקופת ולהרוס... אמנם רבי נחמן (שנפטר בחג הסוכות) התעקש להשריש בנו: "אם החברה שלך מאמין היכולים להשחית – תאמין שיכולים לתקן". אבל כמו כן או גם נאמין שהדבר אפשר, אסור ספק שהתהליך משמעותית למעלה בעייתי....

שנזכה לשנה רחבה בבניה ותיקון, ולחורף בריא בשיתוף המון מבחר גדול של משמים!!!