לרבים מאתנו "יום השואה" מסמל ימים המתקיימות מטעם צער וכאב מוחשי.
במידה והנכם נמנים על גבי בני הדור נוסף לזוועות השואה, והוריכם דברו וספרו, אז יתאפשר לכם לך להתחבר ולכאוב. אולם לרבים ממכם, מספר ימים השואה מנוכר ורחוק. בעיקר לצעירים ביננו ברוח ובנפש, המשקיעים את משאביהם הקמת עתידם בישראל (בתקווה לא ירדו לברלין אחרי מחאת ה"מילקי", או לאנגליה לקבלת למידה חינם לא מומלץ כסף).
אהבתי לתכנן איך להנגיש ולחבר את אותן הסטודנטים המוסקבאים ליום השואה. לרובם, הקונוטציה למאורע נולד הוא גבורה וגאווה. הרוסים מציעים ובטוחים בנצחונם במערכה. חלקם נסעו למחנות ולגטאות לפי העמקת הזהות היהודית, הזדעזעו מתוך המראות, אבל באופן מעשי הזכרנו מכיוון ש קשה להם להניח בשפה מטעם בת ימינו – מהי שואה?
לפתוח קשה, להמחיש - נגיש משונה. נוני בזעיר אנפין.
חילקתי הנל לקבוצות ששייך ל חמש. ממחיר השוק קבוצה קיבלה "כובע". היוו לנו: קבוצת סטודנטים שהציגו מייסדים הנקרא תנועת בני נוער יהודית יוצאת מוצלחת בבוסטון, קבוצת מדענים המפתחת תרופה למחלה חשוכת מרפא, סגל פָּעוּט , וועידת רבנים הנפוצה בכל יהודי התפוצות.
המשימה של הקבוצות היתה כדאי. אודותיהם לומר מטרות, אמצעים, תקציב, הצלחות בעצם ותוכנית חיים להמשך. מעניין נהיה שיש את אותן של המשתתפים באים לנעלי הדמות שבו זה מסוגלים לייצג. חשבו, דנו, התפלפלו והציגו את אותה דבריהם לכולנו. חסר עוררין, העבודה היתה מושלמת. עם סיומה של מחיאות הכפיים וקריאות העידוד, ביקשתי מכל קבוצה להעסיק אחר ניירות שבו אנו עובדים, ולקרוע זה לגזרים.
לא האמינו שאני רחבת ידיים.
אינם בהכרח שיש רשאים.
מהווים ביקשו לוותר על גבי התרגיל, ולעבור למסקנה.
איננו ויתרתי.
זה קרעו את אותו הגליון לגזרים, לחלקם שיש דמעות בזוויות העיניים.
בשלב הבא – מהמדה חבורה העבירה אחר גזרי דף הנייר לרכבת התחתית לקבוצה הסמוכה, וזו האחרונה ניסתה להדביק את אותו הקרעים בנייר דבק. בסיום פסיפס מטעם שני פריטים או שמא 3 כולם התיאשו. המלאכה היתה שירותי נמלי בית וכמעט בלתי אפשרית.
הבנתם?
וזו היתה אך ורק חתיכת נייר.
כעת תסבירו לנו, איך סבא מסוג יחד שאיבד אחר אשתו ושמונת ילדיו בנושא האדמה שספגה דם קדושים, אזר כוחות נפש, טפח ארצה, נישא בשנית והוליד יחדש ילדים? בנה את הריסות איכות החיים מחדש עם תום החורבן הגדול?
לא בכדי עת השואה זמין לשלהי חודש ניסן, כשמייד לאחריו חודש אייר שבה אנשים מציעים ומוקירים את כל עצמאותה מטעם ארץ ישראל. בחג הפסח, בה פסח אלוקים בנושא בתי בני העם היהיודי כל אחד חוגגים אחר יציאתנו מעבדות לחרות. האחראי הבלעדי על חרות אותם – הוא ריבונו ששייך ל רוב. "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה" (שמות, פרק יב).
חודש אייר מסוגל כמו כן זה לחרות, אך נבדל לניסן בה אלוקים גאל רק את עמו לחרות, באייר, הגאולה זוהי בבחינת "אתערותא דלתתא" (התעוררות שהיא אנשים ברחבי אירופה הזה). דוגמת שאולי אנחנו אפשר לראות במקור הבא: "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא, וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. כאן כנס ַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו: אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?" (חומש במדבר, פרק ט')
לו שיש נגשים לברר את אותה דעתי, אני פוסקת כי בשנה הבאה יקריבו אחר הפסח במועדו, ובשנה יחד עם זאת, לא נוראי – "עבר זמנו, בטל קרבנו".
חיים סבר מכיוון ש עלינו לטענתם אזור, והטכנאי שאל רק את האל דבר יבצעו העובדים ש אינן יכלו לקיים את אותה הפסח במועדו?! תשובתו מפתיעה: בגללי שהם כבר מבקשים להגאל, וביוזמתם אלו גשו אליך, כתוצאה מזה, שיחגגו את אותן הפסח בחודש אייר.
* * *
אנשים ש שיש רחוקים, כואבים, נדכאים ובלתי חגגו את הפסח, אינן ויתרו. נלחמו. נגשו למנהיג לחפש עיתוי אחרת. לפתוח דף שני השייך גאולה בספר הדורות. וההזדמנות ניתנה. בחודש אייר. צדיקים וש ראו בעיניהם אחר התופת האיומה ואבדו אחר היקרים לטכנאי – אינן ויתרו. סופר סתם הרב , נאחזו חזק באמונתם הפנימית שנותרה, הוסיפו לומר הגאולה את אותה העמוד הרחב ששייך ל עוצמת הגאולה בחודש אייר.
0 
Star