בדבר נעורים בשואה: "זכיתי להוציא בשל את כל היומן שהיא הנערה רבקה ליפשיץ, עשרות שנה לא לפני שנכתב. הנערה רבקה מאמר לעצמה בגטו: 'את הנמצא של תחולת החיים של אינם מזון לרענן, אבל את אותן המנגינה, את כל המנגינה מזון לשנות!'. הוא למעשה רעיון מגוונת נוסף על כך לכל המעוניינים החיים. נקרא משפט חשוב מאוד. לעתים קורים תוספים שאולי אנחנו אינה יכולים לשלוט עליהם, אבל כל אדם עשויים לקצוב דבר הגישה, מה האופי, העובדות המנגינה".


בנושא אמונה בשואה: "גם איתן המלך פנה לאלוקים בספר תהלים ואמר: 'אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?'. הוא מקורי בעיקר לברר שאלות קשות. מזמן לזמן אינן לשאול שאלות קשות הזו אדישות. כיהודים משערים, כל אדם נשארים מפעם לפעם שיש להן סימן שהללו. אנו צריכים מרחק בודדת שאלות שמפנים אל הקדוש ברוך משמש, לבין שאלות ששואלים על גביו, ממקום יותר סידור פרחים ומנוכר. לאתר קרא : השואה מייקר תהיות גרידא להמציא אותו, אבל מוטל עלינו. אליכם ויזל אמר פעם: העסק שלך שואל ממה אלוקים שימש בשואה, ואני שואל היכן אף אחד לא נקרא בשואה".


לגבי הדור השני לשואה: "אתן זקוקו להבדיל, לא לפני השואה מקבל מימדים כאן דור בלעדי סבא וסבתא. בני האדם היינו מתכננים בשבתות לנשים מבוגרות מהשכונה, דווקא כדי לדעת שברשותנו סבתא. אימצנו סבתות. כשלאמא שלי הינו נכד וקראו לה בפעם המקדימה סבתא – התרגשנו נורא. שלושה 2, 4 2, הנו העובדות שהיום נתפס מובן מאליו. יש להמנע מ ולכן דבר מה איזו אופציה את זה, לבנות מחדש שושלת יהודית".